HiresPonsive | חינוך ביתי

החינוך הביתי חופף ומביא הזדמנויות חינוך בלתי מוגבלות לתלמיד הביתי

מַדָע

כשהמדע הורג את התקווה

מעולם לא חלמתי לטוס בחלל. מעולם לא השתוקקתי לנסוע מהר יותר ממהירות האור. אני לא מתרשם מתצפיות של עב“מים או מהסיכוי לפגוש חייזרים. אני לא מעוניין לשנות את הגנום של אף אחד מהצאצאים שלי. לא מעניין אותי לסרב להזדקן או לסרב למות. אני כותב את זה על מחשב מצוין, אבל אני לא בטוח שאני נהנה מהמחשב שלי יותר ממה שפעם נהנה מהאפקט של עיפרון שחודד זה עתה על דף נייר לבן ופריך, או מהתחושה שאני עושה את דרכי. דרך הדפים החלקים של אנציקלופדיה ענקית, או הכיף של הקלטת שירים אהובים מהרדיו על קלטת קלטת מגמגמת או צפייה בסרט קלאסי ב-VHS מהבהב וזועף שנקנה במכירת תא מטען לרכב. העובדה היא שהקדמה היא אמביוולנטית, היא לא תמיד טובה ב-100% וכשהיא יוצרת את החדש היא הורסת את הישן. אולי יום אחד נהנה מהריגוש של מכונית חדשה ונוצצת לנהיגה עצמית, אבל ללא ספק נביט לאחור בגעגוע על הריגוש שבנהיגה בעצמנו. גם כשאנחנו מתלהבים משינוי טכנולוגי, אנחנו מתגעגעים לרבים מהדברים שהשינוי הטכנולוגי מבטל.

הקידמה היא דו-סטרי. מה שהמדע מבטיח ביד אחת, הוא לוקח ביד השנייה. תרופה למשהו עשויה לגרום למצב למשהו אחר. לכל התרופות יש תופעות לוואי. כל טיפול רפואי הוא פעולת איזון בין רעות, כפי שהמגיפה הנוכחית הראתה בבירור. וזה בסדר כל עוד האינטרסים של המטופל עומדים בראש סדר העדיפויות. אולם כאשר הטיפול הרפואי מבוסס על כסף, הוא מעלה דילמות אתיות. ומכיוון שמדע וכסף פרטי עכשיו תמיד הולכים יד ביד, זה זמן טוב לשאול: האם האינטרסים של המטופלים יתפסו את המקום השני בסדר העדיפויות של החברה? העלייה האחרונה בעושר ה-New Tech לא מבשרת טובות להמונים. כשבזוס אומר שהלקוחות שלו תמיד במקום הראשון, זה רק עד שהוא ינצח אותם והתחרות בוטלה, אז הרווח חוזר לפול פוזישן. רווח ותמ“ג גדל הם היסודות המודרניים של לְקַווֹת: תקווה לעושר, תקווה לסחורות חדשות, תקווה שיום אחד המדע יציל אותנו.

ישנן עדויות לכך ששינוי טכנולוגי משמש לטובת הכלל, אך הרבה יותר מכך שהוא משמש כקרש קפיצה עבור עשיר במיוחד. בדיוק כשהיה לנו בהישג יד את הסיכוי לתקשורת סלולרית בחינם וגישה חופשית לאינטרנט, מיליארדרים נחשקים התערבו והפכו את הדברים האלה למודלים להפקת רווחים סחטניים. כאשר מגיפה מכה, הדבר הראשון שנבקש עשוי להיות „את מי נוכל להציל?“ אבל זה מלווה במהירות „כמה כסף אנחנו יכולים להרוויחשנת קוביד הוכיחה שאנחנו פחות מעוניינים בהצלת חיים מאשר בהצלת עסקים גדולים. בעודנו פותחים את מסתורי היקום הידוע, יזמים שומעים את צלצול הקופות. זה יהיה בסדר גמור אם הרווחים היו משמשים לצמצום חובות לאומיים, או כדי לשפר את השירותים הציבוריים, או להציל מינים מאוימים, אבל יש מעט עד אין ראיות לכך. עם זאת, הרבה להראות ששוק מוצרי היוקרה נופח.

איך זה משפיע על הרוח שלנו, על המהות האנושית שלנו, על חווית החיים בכלל? אני מאמין שההשפעה היא שלילית נטו. חזרנו לנקודה ההיא של הציוויליזציה שבה אנשים חשבו שבנינו מגדל גבוה מספיק לתוך העננים, הם יקבלו הצצה לגן עדן. מגדל בבל היה תוצאה של שאפתנות שווא ולא משאלה לשכן את ההמונים, וכישלונו הסופי עצר את המדע במשך מאות שנים. זה מעלה את רוח הרפאים של קשר הפוך בין כסף למוסר.

בבל המודרנית שלנו היא טיל חלל למיליארדרים שמחפשים באובססיביות אחר ריגושים חדשים, ושלא תבינו אותי לא נכון, חציית גבולות חדשים היא מטרה ראויה לשבח. כולנו סקרנים לגבי חוסר משקל ועקמומיות כדור הארץ וברנסון עומד לספק את הסקרנות הזו, לפחות עבור חלקם. בעוד שחלקנו מחפשים בגב הספה סכום מוזר של 175 אלף ליש“ט כדי לשלם עבור כרטיס, מיליונים נוספים סקרנים לא לגבי חוסר המשקל והעקמומיות של כדור הארץ, אלא לגבי האכלה והלבשה וקבלת חינוך טוב לילדים שלהם, שזה עדיין מעבר ליכולתם של אפילו הפוליטיקאים המיומנים ביותר לספק. בעוד ששינויי האקלים זורעים הרס בעיור על פני כדור הארץ, התוכניות של מאסק לבניית התנחלויות על מאדים התקבלו בהתרגשות; ובכל זאת מה התועלת באחוזה על מאדים כאשר דיור בר השגה על פני כדור הארץ עדיין במחסור? האם המדע הופך לתרגיל אליטיסטי, שמעצב מוצרים למעטים תוך כדי תקווה חורגת לרבים? כדי לקחת את זה לקיצוניות, שקול קבוצת מדענים, הממומנת על ידי מיליארדרים, מגלה נוסחה לחיי נצח: מי ירוויח? האם הנוסחה תתגלגל לכולם בעולם? או, קצת יותר סביר, אם יום אחד נסתמך על רקטות חלל כדי להימלט מהכוכב המורעל שלנו (מורעל מבחירות עסקיות גרועות), כמה מאיתנו יורשו לעלות? יש עוד אלף תרחישים – מכוניות לנהיגה עצמית, רובוטים ביתיים, שינוי גנטי – מי יוכל להרשות לעצמו את הטכנולוגיות האלה?

גן עדן אמיתי חייב לכלול את כולם או אף אחד בכלל, כי אחרת זה סוג של גן עדן בודד. רק ישועת ה‘ מיועדת לכולם. רקטת המילוט היחידה שאנו צריכים היא מטייסת על ידי ישו. התנ“ך אומר לנו את זה „תקווה לה‘ יחדש כוחנו“ (ישעיהו ד 31) ו „אלוהים התקווה ימלא אותנו בשמחה ובשלום“ (רומים ט“ו:13). אין מה לומר שאיננו יכולים להשתמש במדע ובכסף כדי לעזור לנו בדרך מכיוון שהמדע בא מאלוהים (תהלים יא, ב), בדיוק כפי שעושר עושה (דברים ח, יח), אבל המדע יוצא מידיו של אלוהים ונחטף על ידי אינטרס פיננסי אנוכי אינו רק מוטעה אלא גם מסוכן.

הנה הבעיה בקצרה קיומית: בכל הנוגע למדע הכל חשוב אבל לשום דבר אין משמעות.

הכל חשוב למדע כי למדע כל מה שניתן לצפייה חשוב, אבל לשום דבר אין משמעות כי מעבר לחומר אין כלום. חומר וכסף נקשרו קשר בל יינתק וביניהם בנו מאמר אמונה חדש: ששום דבר מחוץ לכסף אינו חשוב. לכן, תקוותינו לשלום ושמחה נשענות על רכישת סחורות שבהן אנו מוצאים סיפוקים קצרי מועד, בעוד שהשאלה האמיתית של האושר הכללי של המין שלנו (והצלה הסופית שלו לנצח) מונחת בצד כלא מציאותית, בלתי ניתנת להשגה, אפילו מיתיים.

באמונה אלוהית, ההיפך הוא הנכון. שום דבר לא משנה אבל הכל משמעותי.

שום דבר מוצק אינו משנה לתודעה הדתית, בין אם זה העקמומיות של כדור הארץ או הגעתו של א.ת., כי עבור התודעה הדתית החומר אינו כלום; זה אבק. אבל הכל הוא בעל משמעות למוח הדתי כי אנחנו יודעים שמעבר לחיי התמותה שלנו יש נצח של שלום בנוכחות האלוהית, שנותן תקווה לכולם. האמונה באלוהים, אפוא, מחזירה את התקווה והיא, למעשה, הבסיס האמיתי היחיד לתקווה. מי שישים את מבטחו רק בכל דבר אחר יתאכזב בסופו של דבר.

אז איך האמונה באלוהים מעוררת תקווה? אם אני הורה שלא יכול להרשות לעצמי נעליים לילדים שלי אבל יודע שאלוהים שם בשבילי, היעדר נעליים כבר לא משנה. אני מסבירה לילדי שריצה יחפה ברחובות יכולה לחבר אותם בצורה פנימית יותר עם העולם, ליהנות יותר מהיצירה ולמצוא משמעות גדולה יותר לחייהם. השמש, הכוכבים, הירח, נשארים בלתי ניתנים להשגה אבל זה בסדר כי דברים בלתי ניתנים להשגה משגשגים באמנות, ברומנטיקה ובחלומות, כל אלה הופכים את החיים לנפלאים. בינתיים השילוב של מדע וכסף מוביל לרצון שלא יודע שובע לייצר הון ולרקוח מוצרי מותרות עבור יתרות בנקאיות צומחות עד אין קץ. אבל חלומות ריקים על בעלות על יאכטה על, מכונית מירוץ, או אפילו רקטת חלל, יספקו את החושים הגשמיים רק לזמן קצר לפני שיושלכו יחד עם כל שאר צעצועי העבר. בינתיים, ילדים שרצים יחפים מרגישים מרומים אם המתאמנים שלהם אינם ממותגים של מעצבים.

Share this post

About the author

Schreibe einen Kommentar

Deine E-Mail-Adresse wird nicht veröffentlicht. Erforderliche Felder sind mit * markiert.