HiresPonsive | חינוך ביתי

החינוך הביתי חופף ומביא הזדמנויות חינוך בלתי מוגבלות לתלמיד הביתי

מַדָע

דת המדע: עובדה או אמונה

ניסיתי לקצור מכמה מהמוחות הגדולים ביותר תובנה לגבי טבעו של אלוהים, הקיום האנושי והיכולת שלנו להתעלות מעל מה שמכונה בדרך כלל שימור עצמי – האינסטינקט האנושי „החזק ביותר“. יתרה מכך, אני מעלה את הטיעון שמפריך את המיתוס שבני אדם הם יצורים תמותה – פשוט חיים ובסופו של דבר מתים.

אם הדברים היו פשוטים כפי שהביולוגיה המסורתית אומרת לנו, אז מה מסביר בן זוג או הורה שמוכנים לתת את חייו (שלה) בתמורה לאהובתו? אולי האהבה והרוח האנושית האלוהית מספקים לנו את העליונות הרוחנית המולדת להתעלות מעל „האינסטינקט האנושי הגדול ביותר“ שלנו, ולהניע אדם להתגבר על ה“שבוי“ שלנו, כלומר, הדחף הפרימיטיבי לשרוד. זה מובן מאליו, חזרנו למקום שהתחלנו. השאלה שנותרה לענות מתרכזת בשאלה האם בני אדם הם יצורים נצחיים?

ערכתי קצת מחקר ביחס להסתברות שאדם יהיה בחיים ברגע זה ממש – חי על הפלנטה שאנו מכנים כדור הארץ. עוד רגע נחזור לזה.

זכור שהיקום שלנו התקיים כ“ייחודיות“ לפני כ-13.7 מיליארד שנים.

למרות שפלרטטתי עם האפשרות של חיי נצח (בצורה או צורה כלשהי), ומשהו או מישהו שהיה המעצב הגדול של הקוסמוס, לא השתמשתי במילה „דת“ – נכון?

בהשוואה בין תפוחים לתפוחים, אשתמש במילה „אמונה“ כאשר אבחן אמונה ככוח עליון לעומת אמונה במדע העומד בבסיס תיאוריית המפץ הגדול.

אנחנו יודעים שהיקום שלנו נולד לפני כמעט 14 מיליארד שנים, עם זאת, שאל מדען ‚איך התרחש המפץ הגדול‘. סביר להניח שתקבלו תגובה שמתנהלת בערך כך, ‚לפני 14 מיליארד שנה היקום פרץ מטריגר קוסמי לא ידוע.“ הממ – טריגר קוסמי לא ידוע… מה זה טריגר קוסמי לא ידוע? מנצח אותי, אבל זה בטוח צריך קצת אמונה כדי להאמין באחד!

ההיגיון אומר לי שאמונה באה בשתי צורות מתחרות, אמונה בצורה של תיאוריה מדעית ואמונה במשהו או מישהו, כלומר כוח עליון. אני נוטה לחפש ראיות משכנעות לתמיכה באמונה נתונה.

ההנחה שאיזה טריגר קוסמי לא ידוע הוביל אותי לשבת מול המחשב שלי בהקלדה תדרוש ממני אמונה בקיומו של טריגר קוסמי. אז מהי אלטרנטיבה סבירה לטריגר קוסמי לא ידוע? הסתברות וסטטיסטיקה, כמובן! אדגים את דברי מבלי להיכנס לעומק הדיסציפלינה המתמטית.

ציינתי למעלה שערכתי מחקר לגבי ההסתברות שאדם חי היום – חי על הפלנטה שאנו מכנים כדור הארץ. בראש ובראשונה, לא משנה באיזו אמונה אתה מחבק, אתה נס – לפחות בעיני ההסתברות והסטטיסטיקה.

לאורך הרגעים המוקדמים האלימים והסוערים של המפץ הגדול ועד להיווצרות כדור הארץ לפני 4.5 מיליארד שנים, „שרדת“ את מאות מיליוני אירועים קטסטרופליים כמו המטאור שפגע בכדור הארץ והרג 80% מכל החיים על פני כדור הארץ כולל הדינוזאורים שהתרחש לפני 66 מיליון שנים.

מהמפץ הגדול ועד לרגע ההתעברות והלידה שלך, אתה אכן נס בהתחשב בהסתברות הסטטיסטית שאתה כאן היא איפשהו בסביבות 1 ל-400 טריליון. אני מציע שסביר יותר שאדם יזכה בלוטו אלפי פעמים ברציפות מאשר בחיים.

האם מדע סטטיסטי הוא עובדה או אמונה? אולי ההסתברות (1 ל-400 טריליון) שאתה חי, חי על פני כדור הארץ, היא שטות מוחלטת בהתחשב בעובדה שניתוח סטטיסטי יכול להיות מאמץ די מרתיע כשמדובר בשליטה על משתנים קריטיים תוך ניתוח ונימול של הנתונים.

למען האמת, אולי קשה מדי להגיע למסקנה נכונה? אין לי תשובה טובה, למרות זאת, אני חושב שזה יותר נבון לרתום סוס לעגלה שחסר לה גלגל, כלומר טריגר קוסמי לא ידוע.

איינשטיין המשיך להחזיק בתפיסה דאיסטית של אלוהים. הוא עמד ביראת כבוד מהיופי והמורכבות של הקוסמוס, אבל לא הצליח להביא את עצמו לקבל את הרעיון של אלוהים שמתערב בהיסטוריה האנושית.

תפיסת היופי של איינשטיין היא שהוא מהדהד עם היראה מהיופי והמורכבות של הקוסמוס. אין ספק, למשהו או למישהו היה יד בעיצוב היפה של הקוסמוס.

אולי איינשטיין ראה נכון שהיופי של היקום משקף את היופי של משהו או מישהו מעבר ליקום. אם אלוהים היה שותק, היינו יכולים לומר לא יותר ממה שאמר איינשטיין – ש“החושך העצום של היקום מציג הצעות ליופי טרנסצנדנטי“.

ארנסט בקר כתב „האדם פורץ את גבולות הגבורה התרבותית בלבד; הוא הורס את השקר האופי שגרם לו להופיע כגיבור בסכימה החברתית היומיומית של הדברים; ועל ידי כך הוא פותח את עצמו לאינסוף, לאפשרות של קוסמי. גבורה… הוא קושר את האני הפנימי הסודי שלו, את הכישרון האותנטי שלו, את רגשות הייחודיות העמוקים ביותר שלו… אל קרקע הבריאה. מתוך חורבות האני התרבותי השבור נותרה המסתורין של הפרטי, הבלתי נראה, הפנימי. עצמי שכמה למשמעות אולטימטיבית.

המסתורין הבלתי נראה הזה בלב [the] היצור משיג כעת משמעות קוסמית על ידי אישור הקשר שלו עם המסתורין הבלתי נראה שבלב הבריאה. „זו“, הוא מסכם, „זו המשמעות של אמונה“.

לפי בקר, אמונה היא האמונה שלמרות „חוסר המשמעות, החולשה, המוות של האדם, לקיומו של האדם יש משמעות במובן אולטימטיבי כלשהו, ​​משום שהוא מתקיים בתוך תכנית נצחית ואינסופית של דברים שהובאו ומתוחזקים לעיצוב על ידי כוח יצירתי כלשהו.

הרעיונות של בקר לגבי עיצוב קוסמי וכוח יצירתי אינם נועזים כמו הפרספקטיבה הקוסמית של איינשטיין הכוללת אלוהים לא מסורתי, או „משהו או מישהו“ מעבר ליקום… אני מפרש את זה ככוח עליון.

אסיים בציטוט של אלברט איינשטיין, „מדע ללא דת צולע, דת ללא מדע עיוורת“.

Share this post

About the author

Schreibe einen Kommentar

Deine E-Mail-Adresse wird nicht veröffentlicht. Erforderliche Felder sind mit * markiert.